קבלת קרום זהוב מושלם (מבלי לשרוף את הלחם)
כל מי שעבד עם תנור אדים יודע את האתגרים. רוצים קרום זהוב ויפהפה, אך לא רוצים שהלחם יהפוך ל”לבנה”. הכל תלוי באיזון בין האדים לחום.
כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר, אנו משתמשים בלמפות אינפרא-אדומות. הן פוגעות בבצק במהירות, מה שגורם לתגובת מאייר – התהליך שגורם ללחם להיראות ולהריח נפלא. בנוסף, הן אינן גורמות לאובדן הלחות מהחלק הפנימי של הלחם.
מציאת האיזון הנכון של חום
חשוב לדעת שלא כל למפות אינפרא-אדומות זהות. אם משתמשים בלמפות קצרות-גל, החום חודר עמוק לתוך הלחם. זה טוב אם רוצים לחמם את הלחם מבפנים, אך זה מסוכן לצורך קבלת קרום זהוב. לצורך תוצאה מקצועית, אנו משתמשים בלמפות בעלות גלים בינוניים – החום נשאר על פני השטח.
זהו איזון עדין. אם העוצמה נמוכה מדי, הלחם ייראה חיוור ולא מושלם. אם העוצמה גבוהה מדי, החוץ של הלחם יישרף לפני שהחלק הפנימי יספיק להתייצב. אנו מתאימים את העוצמה ואת אורך הלמפות כך שהחום יפגע בכל לחם באותו אופן. אין “נקודות חמות” או הפתעות.
הציוד הנדרש
אנו בונים את המחממים האלו מצינורות קוורץ באיכות גבוהה. למה? כי תנורי אדים הם קיצוניים – הם עוברים מטמפרטורה נמוכה מאוד לטמפרטורה גבוהה מאוד במהירות. זכוכית רגילה תנשר תחת לחץ כזה. קוורץ עמיד בפני לחץ כזה.
בנוסף, אנו לא מאמינים בפתרון “אחד שמתאים לכולם”. אנו יכולים לבנות את המחממים בהתאם למתח החשמלי ולאורך הרצוי שלהם, כך שהם יתאימו לתנור שלכם. ברוב המקרים, הם יכולים להחליף את המחממים הקיימים. צריך רק לחבר אותם לרשת החשמלית, והכל יעבוד כרגיל.
כמה דברים שצריך לשים לב אליהם
יש עם זאת חיסרון: מחממים בעלי עוצמה גבוהה פולטים כמות אדירה של אנרגיה. אם מאווררי התנור אינם יעילים מספיק, החום יתגבש סביב הלמפות. אם זרימת האוויר חלשה, הלמפות יתחממו יותר מדי ויתקלקלו מהר מדי.
כדי לשמור על יציבות, אנו ממליצים להשתמש בבקר PID. הוא מאפשר לשלוט בעוצמת החום ולהעלות אותו באופן הדרגתי, כך שלא נפספס את המטרה ונהרוס את הלחם.