תפסיקו להילחם בתנור שלכם: למה חום מהיר הוא הכל
במאפיות מסחריות, ההפרש בין קרום מושלם לבין קרום לא אידיאלי הוא זעיר – מדובר בשניות בלבד.
רוב התנורים משתמשים בסלילי התנגדות עבים. הבעיה? הם דומים לרכבות משא ישנות – לוקח להם זמן רב להגיע למהירות מספקת, וכשהם כבר חמים, הם ממשיכים לייצר חום. גם אחרי שהטמפרטורה מגיעה לרמה הרצויה, הם ממשיכים לשחרר חום. זו הסיבה שהלחם נשרף.
לכן עברנו לשימוש בנורות אינפרא-אדום.
חום שבאמת יעיל
הנורות האינפרא-אדומות לא מבזבזות זמן על חימום האוויר. הן משתמשות בקרינה אלקטרומגנטית כדי לחמם את הבצק ישירות.
מכיוון שהנורות עשויות מקוורץ ומחוטים דקים, אין להן “נטל תרמי” כבד. הן מגיעות לטמפרטורה הרצויה כמעט מיד.
אך הקסם האמיתי קורה כשמכבים אותן. ברגע שהמתג שולט בהן, החום נעצר. אין עוד חום שנשאר בתנור. כך ניתן לשלוט בטמפרטורה בדיוק של ±1°C. זו חוויה שונה לחלוטין מאשר להילחם בציוד שלכם.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
בדרך כלל אנו משתמשים בהספק גבוה, כדי שהחום יחדור למהירות אל תוך הבצק. ניתן לחבר את הנורות האלו למערכות הקיימות שלכם בקלות, אך יש להיות זהירים.
מכיוון שהחום כה חזק, עלולים להיווצר “נקודות חם” אם הנורות לא מותקנות כראוי או אם הלחם לא זז. אי אפשר פשוט להפעיל אותן ולשכוח. יש לבדוק שהחיישנים מותקנים כראוי, כדי שיוכלו למדוד את הטמפרטורה של הבצק עצמו, ולא רק של האוויר שמסביבו.
כיצד להתקין את הנורות כראוי
אם רוצים שהנורות יעבדו כראוי, אל תשתמשו ברלווטורים מכניים. הם איטיים מדי, והם עלולים להישחק בגלל ההפעלה המהירה של הנורות. עדיף להשתמש ברלווטורים מסוג SSR (Solid State Relay).
טיפ נוסף: אם אתם מחליפים את הסלילים הישנים בנורות האלו, ודאו שהחוטים שלכם יכולים לעמוד בעומס. אתם מעבירים הרבה חשמל דרך שטח קטן, לכן חשוב שהחוטים יהיו חזקים מספיק.